בליל הסדר נוהגים עם ישראל לשתות ארבע כוסות יין- כנגד ארבע לשונות של גאולה, על כך אנו קוראים בפרשת וארא [חומש שמות]:
"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו: אני ה' וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען,את ארץ מגוריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי, לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים.... והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את- ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב, ונתתי אותה מורשה, אני ה' " [שמות ,ו,א-ט]
תוך עיון בפסוקים הנ"ל מתעוררות כמה שאלות:
א] מדוע שותים רק ארבע כוסות, הרי ישנן חמש לשונות של גאולה?
ב] מדוע יש מספר גאולות ולא גאולה אחת גדולה?
ג] כיצד תראה הגאולה העתידית של עם ישראל?
התשובה לשאלה א]
מתוך הכתובים -אנו מבחינים בחמש לשונות גאולה והן:
1] והוצאתי.
2] והצלתי.
3] וגאלתי.
4] ולקחתי.
5] והבאתי.
מתברר שהיו לעם ישראל שני סוגים של שיעבוד: שיעבוד פיזי שנבע מעבודה המתישה את הגוף.
שיעבוד רוחני- שנבע משני דברים:א] מעצם ההכבדה הגופנית לא ניתן -כוח וסבלנות להקדיש לאמונה בה'.
ב] התוצאה של הסביבה - מצרים ארץ שכולה טומאה והשפעתה הרסנית על נפש האדם.
שתי הלשונות הראשונות- מתייחסות לשעבוד הגוף: "...והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם"
שתי הלשונות האחרונות מדברות: על שעבוד הרוח:"וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם.."
עניין ארבע לשונות הגאולה מוסבר בגמרא:מסכת פסחים :"כנגד ארבע גאולות נתקנו ארבע כוסות"
הלשון החמישית כוללת : תשובה הן לשעבוד הרוחני והן לשעבוד הגופני:"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב.."- כאן יהיו משוחררים משעבוד הגוף ובהמשך:"ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"- תשובה לשעבוד הרוח.
פעמיים התורה מזכירה לנו את המילה:"מורשה" פעם בהתייחסות לארץ ישראל הקדושה- כאן בפרשה זו. ופעם לגבי התורה, כמו שנאמר:"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב"
מצב עם ישראל היה קשה מאד הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית- שקוע במצרים - במ"ט שערי טומאה .
הדבר היחיד שנשאר להם וזה יאמר לזכותם: שלושה דברים הצליחו לשמור:על שמם, לשונם, לבושם - בכך היה היכר שהם שייכים לעם ישראל.
לכן הלשון החמישית- הבאת עם ישראל לארץ ישראל היא על תנאי:כאשר עם ישראל יקיים את דברי הנביא ישעיה:"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כאשר עם ישראל כולו יהיה בארץ ישראל ויקיים את מצוות התורה - בשני דברים אלה תלויה הגאולה האחרונה וגם הותנתה שתיית הכוס החמישית - כנגד הלשון החמישית:"והבאתי"
מסיבה זו נבין מדוע שותים רק ארבע כוסות.
לכן הכוס החמישית מיועדת לכוסו של אליהו הנביא.- בכך אנו מכריזים שאליהו הנביא יסיים את השלב החמישי-האחרון בגאולת ישראל.
וישנו פירוש מעניין המסביר:
- כי ארבע הגאולות מסתיימות עם מעמד הר סיני ומשם ואילך מתחילה תקופה חדשה שאין לה קשר עם גאולת מצרים ויוצאי מצרים עצמם לא זכו להיכנס לארץ ישראל, אלה הדור הבא.
הספורנו אומר: שאם עם ישראל יתבונן בכל מה שה' אמר לו- יהיו ראויים על הבאתם לארץ ישראל.
אבל, אחרי שעם ישראל לא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה לא נתקיים בהם:"ונתתי אותה לכם"
אלא ניתנה רק לבניהם.
התשובה לשאלה ב]
בירושלמי גמרא: מסכת פסחים מסופר על ארבע גאולות ,על כך שואלים המפרשים: מדוע לא גאולה אחת גדולה?
תשובה על כך אנו מוצאים עפ"י מאמר נוסף בירושלמי[מסכת תענית ב,ה]:
"תניא, ארבע כיתות נעשו לאבותינו על הים: אחת אומרת ניפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים,ואחת אומרת נעשה עימהם מלחמה, ואחת אומרת נצווח כנגדן,
זו שאמרה ניפול לים, אמר להם משה:
"התייצבו וראו את ישועת ה' ".
זו שאמרה נחזור למצרים אמר להם:"כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם".
זו שאמרה נעשה עימהם מלחמה אמר להם:" ה' ילחם לכם".
וזו שאמרה נצווח כנגדן- אמר להם:
"ואתם תחרישון.."
ארבע קבוצות מפולגות אלה של עם ישראל - היו כבר מתקופת שעבוד מצרים.
אותה קבוצה שביקשה לחזור מצריימה- היא הקבוצה הכופרת ולהם מובטח:"והוצאתי.."
למרות שהם מאמינים ואינם רוצים לצאת ממצרים הקב"ה יוציא אותם.
הכת השנייה שהעדיפה ליפול לים- היא הכת המיואשת ואין בה כוחות עוד- לגביה נאמר:
"והצלתי אתכם מסבלות מצרים"
הקבוצה השלישית רואה לנגד עיניה את היציאה לגאולה- היא מעוניינת להיגאל בלבד, אך איננה מחפשת את הקרבה לאלוקים- על קבוצה זו נאמר:"וגאלתי אתכם.."
הכת הרביעית אומרת:"נצווח כנגדן"- זו כת של חסידים- מבינים כי בעת צרה יש לצעוק אל ה'- יש להתפלל ולבקש רחמי שמים.
על קבוצה זו התורה אומרת:"ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים"
מכאן שכל קבוצה הייתה זקוקה לגאולה מיוחדת התואמת את השקפותיה.
לכן נאמרו ארבע לשונות גאולה.
התשובה לשאלה ג]
לגבי הגאולה העתידית של עם ישראל: גאולת מצרים משמשת כבבואה לגאולת ישראל בעתיד לבוא- יהיו גם ארבע גאולות לארבעת הקבוצות בתוך העם, רמז לכך ניתן למצוא בדברי יחזקאל הנביא:"והוצאתים מן העמים, וקיבצתים מן הארצות, והביאותים אל אדמתם, ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ"[יחזקאל ל"ד,י"ג]
לגבי הכופרים- שאינם מאמינים נאמר:"והוצאתים מן העמים"
לגבי המיואשים מן הגאולה נאמר:"וקיבצתים מן הארצות"
הקבוצה השלישית - מעוניינת בגאולה אולם מוכנה לעשות חצי דרך, את המחצית השנייה להתקרב אל הקב"ה-אינה מוכנה לעשות- להם מנבא הנביא:"והביאותים אל אדמתם" והם נקראים חלוצים.
ואלו הקבוצה הרביעית- שהם יראים את ה'- עליהם מנבא הנביא:"ורעיתים אל הרי ישראל.."
הכוונה שה' יהיה להם רועה ומורה דרך עד שיגיעו אל הדרך העולה בית א-ל.
ויהי רצון שנזכה כולנו- כל עם ישראל לגאולה במהרה בימינו. אמן ואמן.
ארבע לשונות הגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
עם ישראל זועק ממעמקים
בשלשלאות ברזל כבולים
נשמתם טובעת בים הטומאה
גופם מתייסר עיניהם דמעה.
אלוקים אינו נוטש הבנים
בארבע לשונות נגאלים
שערי חירות חיש נפתחים
הברית קורמת עור וגידים.
בחג האביב יחדיו מסובים
ארבע כוסות יין לוגמים
על דרך נס מספרים, שואלים
בכיליון עיניים לאליהו מצפים.
הערה: השיר בהשראת חג הפסח - חג החירות.
אהובה קליין- אומנית מציירת ציורי תנ"ך.
מאיירת ספרים.
עוסקת בכתיבה מקראית, פרוזה.
